חומות של תקווה - עכו העתיקה והגליל המערבי
- Hagit Amir
- 24 בדצמ׳ 2023
- זמן קריאה 4 דקות
עודכן: 26 בדצמ׳ 2023
אנחנו מגיעים לחופשה זוגית של יומיים וממש בא לנו להתאהב בה, בעכו העתיקה.
זה לא בא לנו טבעי. מרגישים שצריך לרכך משהו בתוכנו כדי להכיל ולקבל אותה כפי שהיא - עם ההזנחה, הקמטים, הקילופים והחשיפות הלא-מצועצעת שלה.
לא צריך סיבה מיוחדת בכדי לתקתק נופש קוויקי בארץ, אבל הפעם זו חגיגת יומולדת עגול וגדול לעצמי.
מאחר ולא התארגנתי מראש, חיפשתי את הלוקיישן הכי קרוב לחו"ל (או הכי קרוב לטורקיה) שאפשר להשיג פה. ובכן - עכו בהחלט עונה על שתי ההגדרות גם יחד.
זה לא שציפינו לפגוש נסיכה עם כתר, אך הופתענו מהקשיחות שלה, המורכבות והחספוס.
סמטאותיה מספרות סיפור של קושי קיומי ובדידות חברתית ופוליטית, שספק נכפתה וספק טבעית למקום כזה מבוצר.
החום של שלהי הקיץ הולם בקירות האבן החשופים, ורק משבי רוח קלים מן הים מזרימים לכאן את הקרירות המתבקשת ומעט הקלה.
עושים את ההכי טוב שלנו ומתמקמים באולמוסט-פריים-לוקיישן במרפסת הצופה לסמטה צרה, ממנה ניתן לראות את הים.
דירה עכואית מעוצבת עם אופי - תקרות גבוהות, רצפות מאוירות, מרווחת ומפנקת, שמצאנו בהברקה של רגע בדקה האחרונה.
גם הדירה נראית כאחת שכבר ראתה דבר או שניים בחייה, ויחד עם זאת מורגש שטופלה ביד נדיבה, הן בבחירת הריהוט והן בפינוקים הקטנים לאורחים, שנותנים הרגשה נעימה, חמה וביתית.
את היומיים האלה אנו מעבירים בשוטטות ברחובות העיר העתיקה, בצפייה בנערים הקופצים למים מחומת האבן הגבוהה, בבהייה בים הכחול ובדייגים על השוניות, בליטוף חתולי רחוב, במנוחה טובה, אוכל ושתיה.
תושבי המקום מסבירי פנים, מחייכים ומברכים לשלום, מזמינים אותנו בנימוס לטעום, לגעת, לרכוש. הסמטאות מובילות אותנו לחצרות רחבות ידיים, מסגדים, כנסיות, גלריות אמנות מסקרנות, דוכני השוק על מרכולתם המגוונת, והמון המון מדרגות תלולות. מזל שבאנו עם נעלי הליכה טובות.
המפגש עם עיר בה ישן מהול בחדש, בה חיו ממלכות קדומות והטביעו את חותמם, בה השתמרו היכלי פאר לצד טיח מתפורר ממליחות הים וקרני השמש, משאיר אותנו עם לב פתוח ותקווה שגם המקום המיוחד הזה יידע ימים של שקט והמון ידיים אוהבות שיתמכו בהפיכתו לגן פורח ומטופח לתושביו ולמבקריו.
כשהחזרנו את המפתחות לקבלה והלכנו להניח את המזוודות ברכב, עברנו שוב בסמטה שהייתה לנו כבית ליומיים והסתכלנו אחד על השנייה בידיעה שעוד נשוב לכאן.
ובכן, אפשר לומר שנפתחנו להתאהב בה, ועוד אפשר לומר שעכו - קצת כמו עראק, בירה וחצילים - היא טעם נרכש.
זו לא אהבה של זיקוקים וקונפטי, אלא משהו בשל יותר, כמו לאהוב את החיים כפי שהם, עם המהמורות, הקשיים, הלחץ, האתגרים וחריצי הזמן.
אני מאמינה שחלק לא מבוטל מהחוויה של חופשה טמון במקום בו הראש נח על הכרית בלילה, ולכן תמיד חשוב לי לבחור מקום לינה על סמך המלצות טובות, רצוי של חברים שאני סומכת על טעמם המשובח. במקרה שלנו, החופשה הייתה כה ספונטנית, שפשוט סמכתי על האינטואיציה הטובה שלא אכזבה, גם היא מתפתחת בתקופה האחרונה וכדאי להקשיב לה יותר.
עכותיקה הוא מלון בוטיק שחדריו והסוויטות שלו פזורים במספר בניינים סמוכים, בסמטה המשקיפה לחומת האבן העתיקה ולים הטורקיז היפיפה. בבניין הראשי נמצאים הקבלה, הספא ומרפסת גג משגעת שמרגישה לנו כמו טברנה אורגינלית.
בבוקר מוגשת שם ארוחת בופה מפנקת עם סלטים מגוונים, גבינות רכות וקשות, דגים מעושנים ומאפים טריים וריחניים הנאפים במקום, ובערב המקום לובש את חליפת השקיעה הזהובה והופך לבר משקאות ומזטים רומנטי.
אין דבר בעולם המשתווה ליקיצה מול הים הכחול, עם פטאייר תרד חם ומתובל ביד אחת, כוס מים צוננים ביד השנייה, וסלט ערבי קצוץ דק-דק על הצלחת. מותר להתרגל לחיות ככה?
הגליל המערבי טעון ביופי ובאתרים מרהיבים, וכאוהבי מרחבים וטבע כמובן שהיה חשוב לנו לתבל את החופשה בגיחה לאוצר טבע כלשהו. הפור נפל על עין טמיר, שהוא מעיין מופלא וקסום בערוץ נחל כזיב, מתחת למצפה הילה.
אנחנו בחרנו לרדת (ולטפס בחזרה) במסלול המאתגר שמתחיל מחניון הזיתים בסמוך לישוב גורן, ומסומן בסימון שבילים כחול.
הירידה תלולה מאוד, לעתים יש להיאחז בשורשי העצים בכדי לעגן אחיזה, ומדי פעם יש אזורים מוצלים שמאפשרים עצירה קלה לשתייה ומנוחה. עם מעט מאוד עצירות היינו למטה תוך 22 דקות, והעליה חזרה ארכה כ-25 דקות.
ההגעה לנחל שווה כל קושי, כי מייד מתגלים מי הנביעה הצלולים שזורמים בין סלעי גיר לבנים ועצי צפצפה, וברקע חורש ים תיכוני מרהיב על צוקי הנחל עוטף מכל עבר בירוק משגע.
המים הצוננים מחיים ומשמחים כל מטייל ומטיילת, גם את ההולכים על ארבע - יעידו קולות השמחה שליוו את הביקור שלנו במעיין יחד עם פכפוך המים, נתזים של אור, צחוק ונביחות של כל מי שטבל - מגדול ועד קטן.
יש פה משהו מיוחד שאין בשום מקום אחר - פיסה ארצישראלית שכל מהותה עדן, ובזכות ההגעה המאתגרת מובטח שתשהו פה בחברת אוהבי טבע ממש כמוכם.
כמו בכל מעיין בארצנו הקטנטונת - מומלץ להגיע באמצע השבוע וגם לשמור על הניקיון. אנחנו תמיד לוקחים איתנו שקית זבל בתיק, ליתר ביטחון. עוד המלצה לימים החמים - להרטיב את הכובע לפני העלייה חזרה לאוטו. זה שמר אותנו רעננים כל הדרך למעלה.
לאחר העלייה האינטנסיבית צריך לפנק את הבטן בארוחה גלילית טובה, שמים פעמינו למסעדת אלאמיר מול רחבת השוק בתרשיחא.
אל השולחן מגיעים תבשילים מקומיים היישר מהמטבח של אמא - עלי גפן חמצמצים במילוי אורז וקערות של הקטנייה האלוהית, טחונה במרקם אוורירי עם תועפות שמן זית, גרגרים ופול. נחמה לכל מטייל באשר הוא, ולכל מטיילת שעלתה קילומטר בשיפוע אפס.
עכו והגליל שופעים באטרקציות, אתרי טבע, מסלולי הליכה, תצפיות, חופי ים, מסעדות גורמה ואוכל רחוב פנטסטי.
מציעה לכם להתעדכן לפני ההגעה באתר זמן גליל מערבי ולמצוא שם את שחשקה נפשכם לראות ולעשות.
Comments