אתונה - יעד מושלם לבריחה קצרה, אם לא אכפת לך להתאהב על הדרך... קודם כל בואו ונסיר את הכובע – זהו המקום בו נולדה התרבות המערבית וממנו פרצה אל העולם הגדול, על מדרכותיה שעטו הסוסים של אלכסנדר, כאן אבות הפילוסופיה סוקרטס ואפלטון חיפשו את האמת, ואיפשהו גם לנו כתיירים או מבקרים-לרגע מתחשק להתעטף קצת בהילה שלה. זוהי קפיצה קטנה לעיר הגדולה שיש בה הכל ושכל אחד ואחת יכולים להרגיש איך הלב שלהם פועם ביחד איתה. אתונה היפה – יש בה את כל מה שצריך לחופשה קצרה והיא מתאימה לכל סוג של בילוי. הא

או כמה פעמים תגידו פה את המילה "הכי"?... כנראה שהכי הרבה פעמים בחייכם. נחתתי ליומיים בדובאי, מצד אחד זמן קצר וקצוב – ומצד שני בעיר כל כך תוססת ומהירה, גם ההספק שלי היה כזה – מהיר ואינטנסיבי.  לפני שאסקור את האטרקציות המרכזיות שלא כדאי לפספס בביקור חפוז של עד 48 שעות, אעצור רגע אל מול התופעה הזאת שהיא העיר דובאי, אנסה לפצח את סוד הקסם וגם אתן את השנקל שלי על התחושה המאוד מסעירה שחוויתי כאן ושאף אחד ושום דבר לא הכין אותי אליה. מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שתמיד אעדיף חוויות בטבע, כ

אנחנו מגיעים לחופשה זוגית של יומיים וממש בא לנו להתאהב בה, בעכו העתיקה. זה לא בא לנו טבעי. מרגישים שצריך לרכך משהו בתוכנו כדי להכיל ולקבל אותה כפי שהיא - עם ההזנחה, הקמטים, הקילופים והחשיפות הלא-מצועצעת שלה. לא צריך סיבה מיוחדת בכדי לתקתק נופש קוויקי בארץ, אבל הפעם זו חגיגת יומולדת עגול וגדול לעצמי. מאחר ולא התארגנתי מראש, חיפשתי את הלוקיישן הכי קרוב לחו"ל (או הכי קרוב לטורקיה) שאפשר להשיג פה. ובכן - עכו בהחלט עונה על שתי ההגדרות גם יחד. זה לא שציפינו לפגוש נסיכה עם כתר, אך

אנדלוסיה. נראה אתכם אומרים את השם הזה שלוש פעמים ברצף ונשארים אדישים. כשאני אומרת אותו ככה בריפיט הלב שלי נפתח. וככה זה בדיוק. כאילו היקום פרש שמיכה רחבה - ענקית! - של טבע, אור שמש ושמים כחולים, ואמר - כאן נתתי את הנשמה, בואו להתרפק. אנו פוגשים בה אחרי קיץ יוקד. טרשית, צרובה, צמאה לגשם. ראינו כבר זוהרות ממנה ולא מעט, אך אין כמוה בפשטות, בחן ובנדיבות שלה. כמו חיוך מאוזן לאוזן מלא נמשים, כך היא מקבלת אותנו - מרחבים של טבע אינסופי, שנקודות קטנות ומתוקות מעטרות אותו בלבן בוהק.

העיר והטייטל שכל כך הולם אותה - בירת הריביירה הטורקית. אנטליה היא לא רק ריזורטים של הכל כלול ולא רק קניונים, שופינג וחופי ים, למרות שהיא בהחלט יכולה להתגאות בכל אלה ואף להתרברב עד קצה האף. אנטליה היא עיר ענקית מלאה בהפתעות לכל מצב רוח וכל מזג אוויר. יושבים לקפה וכנאפה באחד מבתי הקפה בנמל העתיק. המזלג ננעץ בתוך מעטה קריספי של שיערות קדאיף זהובות, הגבינה המלוחה נמתחת ונמסה בפה בפיצוץ של מתיקות מסעירה. לגימה של קפה מר בשביל האיזון ואנחנו מתמקמים בנחת איפשהו בין האולימפוס לגן-עד

לא רק פרפרים יש פה. גם המון תיירים. ובכל זאת, אחת מפניני הטבע המפתיעות והמרגשות בטיול, ולא רק בגלל עלילותינו על הסיפון. תחזיקו חזק, זה מטלטל. הי, אני חגית ויש לי מחלת ים. יותר נכון, פעם בגיל 18 שהיתי 4 שעות על יאכטה בשיט ושנרקולים במיצרי טיראן. הטלטלות והים הפתוח מכל עבר הפכו אותי לשלולית, והבנתי שכנראה יש דברים בחיים האלה שאצטרך לוותר עליהם כדי לשרוד. הלשרוד של גיל 18 = לא להקיא ליד אנשים. מאז אותו יום הקפדתי לא לעלות על כלי שיט, אפילו סאפ עשה לי בחילה. במרוץ השנים, למעט מעב

מטבעות, מזג אוויר, לינה, אוכל, רכב ועוד. כל מה שיסדר לכם את הראש לפני הטיול 1 כסף מטבע: לירה טורקית. אינפלציה: כבדה. מחירים: זולים בהגזמה. לדוגמא, מתורגם לשקלים (ספטמבר 2022): ליטר סולר כ-4.5 ש״ח, חצי ליטר מים קרים בחוף פרטי 2 ש״ח, במכולת 0.5 ש״ח, מנה דונר (שווארמה) בפיתה גדולה כ-10 ש״ח, מיטת שיזוף/שמשייה בחוף פרטי - 4 ש״ח, חניה לשעתיים עד ארבע במרכז העיר - 4 ש״ח, כניסה לפארק מים ליום שלם לשימוש בכל המתקנים למבוגר - 77 ש״ח, נסיעה של 20 דקות במסלול קרטינג ספורט - 25 ש״ח, מנת ד

כמה גווני טורקיז אפשר להכיל בנסיעה אחת? העיניים כואבות... מזמינה אתכם לקרוא על הטיול המשפחתי שלנו לחופי דרום טורקיה ולקבל השראה ליעד קרוב ומשגע, מלא בצבעים, שמחות והפתעות. האוקייז׳ן: מתבגר א׳ מתגייס לצבא הלוקיישן: חופי הטורקיז של הריביירה הטורקית בתור לבידוק: אבאמא, גברבר לפני גיוס, מתבגר בן 16 ותינוק הבית בן תשע כבודה: 5 טרולים ומזוודה אחת טיימליין: 14 לילות, ספטמבר 2022 הרומן שלי עם טורקיה התחיל לפני שלוש שנים בשלהי 2019. חשבתי שאני רק נוסעת להפקיד את המסוקס במרפאת השיניים,