אנדלוסיה - מלכת הדרום

אנדלוסיה. נראה אתכם אומרים את השם הזה שלוש פעמים ברצף ונשארים אדישים.

כשאני אומרת אותו ככה בריפיט הלב שלי נפתח. וככה זה בדיוק. כאילו היקום פרש שמיכה רחבה - ענקית! - של טבע, אור שמש ושמים כחולים, ואמר - כאן נתתי את הנשמה, בואו להתרפק.

אנו פוגשים בה אחרי קיץ יוקד. טרשית, צרובה, צמאה לגשם. ראינו כבר זוהרות ממנה ולא מעט, אך אין כמוה בפשטות, בחן ובנדיבות שלה. כמו חיוך מאוזן לאוזן מלא נמשים, כך היא מקבלת אותנו - מרחבים של טבע אינסופי, שנקודות קטנות ומתוקות מעטרות אותו בלבן בוהק. הכפרים הקטנים המשובצים כמו תכשיטי וינטג׳ - לא סימטריים, לא מושלמים, אך מלאים בהפתעות מרגשות ומחממות לב.

שיחות על הדרך עם אנשי המקום, שאוהבים גם את ישו וגם כדורגל באותה נשימה, חתולים שמתמסרים לליטוף, מעדנים מקומיים ששורפים את קצה הלשון בחריפות מרעננת, עשן עצי ההסקה מתערבב בריח ערמונים קלויים, וכיכרות בהן יושבים זקני הכפר ועסוקים במשחק ובשיחות חולין, כאילו הזמן עצר כאן מלכת.

נוסעים במכונית הקטנה ששכרנו במאלגה, שיכורים ממרחבי האינסוף, ומתמסרים למקצב, לריחות, לטעמים, לאור הסתווי הרך ולשמש המלטפת, גם היא קצת בחופש אחרי קיץ ארוך ולוהט. מגיע לה.

הכביש מפותל ולרגעים אף מצמרר, אינו מספר לנו מאום על היעד. זורק אותנו לכל הכיוונים. בין ארמונות והיכלי דת, פאר ועושר שהותירו אחריהן תרבויות העבר, ערים גדולות ותוססות לצד שמורות טבע מרהיבות, מקצב פלמנקו אנרגטי וסוער מול פשטות כפרית שקטה ואותנטיות כובשת. יש כאן מהכל.

טעמנו, נרגענו, נשמנו.

אנדלוסיה היא חבל הארץ הדרומי ביותר בספרד והשני בגודלו במדינה, נושקת לים התיכון ולאוקיינוס האטלנטי, מרתקת ומגוונת הן מבחינה היסטורית והן גיאוגרפית - שופעת אתרי טבע יפהפיים, הרים מושלגים וחופים שטופי שמש, אדריכלות מפוארת ותרבות עשירה. כדי לטעום ממנה רק על קצה הלשון צריך שבוע לפחות.

הנה לפניכם ההיילייטס של טיול הסתיו שלנו, עונה מצוינת להפליג על משעולי האינסוף האנדלוסים ולחוות אותם מאווררים, נינוחים ושקטים יותר.

1

הכפרים הלבנים

רואים את הדלי עם הסיד הלבן?

ובכן, זה סוד היופי המיוחד של דרום ספרד.

תושבי הכפרים התחילו לצבוע את בתיהם בסיד לבן כהתגוננות מתבקשת מפני החום הכבד בימי הקיץ, מה שהפך למסורת שנתית. בכל אביב נצבעים מחדש בתי הכפרים ובכך הם שומרים על אופיים הייחודי.

הכפרים פרושים ברחבי האזור העצום, כל כפר והוייב שלו, ומה שמשותף לכולם הוא פשטות נקייה ממניירות, רחובות אבן צרים ומפותלים, מרפסות מעוטרות בעציצים פורחים, כיכר וכנסיה משותפת, דלתות עץ צבעוניות וחצרות יפייפיות. בעצם… די הרבה משותף, וכמה טוב שכך. ככה אפשר לרחף מכפר לכפר ורק לספוג את האווירה, ללכת לאיבוד בסמטאות שכולן מתנקזות לכיכר המרכזית ולהרגיש שאתם בזמן אחר.

ההגעה אל הכפרים עוברת בין הרים ועמקים רחבי ידיים, וקשה לי להמליץ על כפר מסויים, כי פשוט כל מקום בו היינו היה פלא בפני עצמו.

למה: כי זוהי אנדלוסיה במיטבה.

כמה: ממליצה לשוטט באזור המיוחד הזה מינימום 3 ימים במסגרת טיול של כשבוע, כי יש המון מה לראות ומלא טבע יפה סביב, שגם ממנו תרצו לטעום. אם יש לכם יותר זמן - הרווחתם.

איך: הדרך הנוחה ביותר לטייל באזור כל כך גדול היא ברכב פרטי (מומלץ), אך ניתן גם בתחבורה ציבורית כמובן.

ממליצה על הכפרים בהם ביקרנו ושבו אותנו ביופיים - Frigiliana הכפר שנחשב ליפה בספרד, שמורת הטבע Grazalema וכפרי האזור היפים, חלקם מתנוססים על גבעות תלולות כגון Zahara de la Sierra - ממליצה לטפס למבצר בראש הגבעה, הנוף הפנורמי שנשקף משם מרהיב עין ומרחיב לב.

לאחר שכבשתם את הפסגה, רדו בחזרה לכיכר הכפר והתענגו על מחבת של פאייה לוהטת ומיץ תפוזים סחוט טרי.

2

העיר הלבנה Ronda

העיירה הציורית הזאת שוכנת על גבי מצוק נישא ומוקפת הרים. העלייה אליה תלולה ומאתגרת, אך אין מראה מתגמל יותר מהחזיון שיראו עיניכם המשתאות אל מול קניון אדיר ממדים החוצה את העיר לשתיים וגשר עצום ועתיק מחבר בין שני חלקיה וגורם לכל עובר אורח להחסיר פעימה או שתיים.

העיר העתיקה מלאה באתרים מעניינים, כגון זירת השוורים הראשונה באנדלוסיה, כנסיות, בתי מרחץ בסגנון ערבי, וגנים פורחים.

אנחנו שוטטנו ברחובות הציוריים עד שהגענו לגשר, ממנו במסלול הליכה קצר (ותלול!) ירדנו לערוץ הנחל. מסתבר שכמה שנוף העמק מרהיב מלמעלה, לראות את גובהו ועוצמתו של הגשר מלמטה זה מחזה שאסור בשום אופן לוותר עליו. תבואו עם נעלי הליכה טובות.

למה: כי אין דרך לתאר את עוצמתו של הגשר, אלא במראה עיניים.

כמה: תקדישו לעיירה היפה הזאת לפחות יום אחד. אנחנו ישנו בבית חווה באזור שמורת Grazalema וכך יצא שביקרנו ברונדה פעמיים, פעם ביום ופעם בלילה. לעיר יש חיי לילה תוססים, מדרחוב שוקק חיים, ברים, חנויות, מסעדות ומועדונים שפתוחים עד מאוחר.

3

El Torcal de Antequera פארק הסלעים

האם דמיינתם פעם איך זה ללכת על מאדים? אז הנה לכם הדמייה ארצית שתכניס אתכם לאווירה של סט הוליוודי עתיר תקציב, בהפקה של אמא-טבע.

הפארק שוכן כ-30 ק״מ צפונית למלאגה, בגובה של כ-1200 מטר מעל פני הים. הוא משתרע על כ-17 קמ״ר, ומציג תופעת טבע גיאולוגית ייחודית של שחיקת סלעי גיר באזור שהיה לפני מיליוני שנים תחת פני ימת טטיס.

בפארק תוכלו לבחור מבין שלושה מסלולים היוצאים ממרכז המבקרים הצמוד לחניון: ירוק – 1.5 ק"מ, צהוב – 2.5 ק"מ, אדום – 4.5 ק"מ ומסלול לבעלי מוגבלויות - 100 מטר.

המסלול כל כך ייחודי ויוצא דופן, בכל פינה נשקף נוף סלעי שונה ומרתק מקודמו. שפיצים של מגדלי אבן משוננים, מערות ובולדרים. הרגשנו קצת כמו בבית של וילמה ופרד פלינסטון, ואהבנו כל רגע.

למה: כי זה קסם מכוכב אחר.

כמה: קחו לכם מינימום שעתיים-שלוש לבילוי באתר, לא כולל נסיעה. לוקיישן כאן בלחיצה על הקישור.

טיפ: קחו איתכם נעלי הליכה טובות, מים וכובע. אין הרבה צל במסלולים. עונות מומלצות לביקור - סתיו, חורף ואביב.

הכניסה לאתר בחינם.

4

השמשייה העירונית Metropol Parasol

בנויה בטכניקה ייחודית, כמו וופל ענק, ונחשבת למבנה העץ הגדול בעולם.

ממש רציתי לעלות לשם. חשבתי שיהיה מטומטם לוותר על ביקור במפלצת האדריכלית הזו. והרי מפלצות זה החיים ואדריכלות היא הלב, כך שהשילוב נראה מתבקש והכרחי.

לאחר שעות של שיטוט ברחובות סביליה, וניווט רגלי בעזרת גוגל מפות, הגענו, רק כדי לגלות שהרכב שלנו חונה שני רחובות משם. יצאנו קסטנייטות לאללה.

הכניסה הראשית למפלס העליון הייתה סגורה, אז חיפשנו דרכים אחרות. לא מצאנו. הסתובבנו סביב המבנה, דשים בשאלה האם הגענו עד הלום ונסתפק במבט ממורמר מלמטה, או שיקרה איזה נס ונצמיח כנפיים?...

אז מי שרואה את התמונות מבין שחלה תפנית בעלילה, כאשר בחור מקומי חביב תפס לנו את היד והוביל אותנו לכניסה הכל כך נסתרת, אין סיכוי שהיינו מוצאים אותה לבד.

ומשם למעלה במעלית (לא צריך כנפיים!) לחזות בפלא הרב מפלסי העצום הזה, בגגות העיר העתיקה, בכיפות הקתדרלות, במרפסות האנדלוסיות עם הכביסה שתלויה בחוץ, כי מי חשב שירד היום גשם... באופק האפרפר, ביופי של החדש מול הישן, ובעיר המתקתקת לה למטה. סוף טוב הכל טוב. תראו איזה יופי, לא יכולתי להפסיק לצלם.

אדריכל מתכנן גאון: יורגן מאייר.

מי מה למה: מבנה רב תכליתי שנפתח ב-2011. משלב שוק עירוני, מוזיאון ארכיאולוגי, טיילת עילית שצופה על גגות העיר סביליה ו-6 שמשיות ענק המצלות את הכיכר. נוף עוצמתי ועוצר נשימה.

כמה: בערך שעה, תלוי כמה אתם אוהבים לצלם ואם הגעתם כמוני בחורף. בקיץ אין ממש צל למעלה, אז מניחה שפחות נעים לשהות הרבה זמן. הכניסה בתשלום של 15 יורו לאדם.

שלא תלכו לאיבוד: במקום בו תראו מדרגות העולות למעלה אל השמשיות - מימין להן נמצאת הכניסה לבניין, למוזיאון ולמעלית שתיקח אתכם מעלה אל היופי הזה. חזית הכניסה היא עם חלונות זכוכית כהים, זה יהיה הסימן שלכם.

לחיצה כאן תפתח לכם את גוגל מפות. בהצלחה אמיגוס.

5

היהלום שבכתר - ארמון אלהמברה

וידוי קטן לפני הכל, ארמונות זה פחות הקטע שלי. בכל זאת גדלתי בכפר קטן בתוך טבע, ותמיד פרח ירגש אותי יותר מכתר זהב.

אבל. שום דבר שקראתי לא הכין אותי לממדי התופעה האדריכלית המפוארת הזאת שנקראת ארמון אלהמברה.

מדובר במתחם אדיר של מבצרים וארמונות שנבנה על ידי הסולטאנים המורים בעיר גרנדה בעיקר במאות ה-13 וה-14.

המתחם מתנוסס על גבעה מעל לעיר, וממנו נשקפים הרי הסיירה נבאדה ופסגותיהם המושלגות. כבר בכניסה אפשר לחוש באווירת המלוכה הקדומה כאשר השביל מוביל אותנו דרך גנים מטופחים, מזרקות אבן וחומות ענק אדמדמות.

החצרות הפנימיות כבר זורקות אותנו למסע אמיתי בזמן, בין עמודי שיש, קשתות, מרחצאות, בריכות מים ואמנות ערבית עדינה מסותתת באבן, ומארמון לארמון, מחצר לחצר מתגלים אוצרות המתחם במלוא יופיים ותפארתם השקטה והמהפנטת.

למה: כי זהו יהלום אדריכלי שאסור לפספס. כי תחושת הפאר של המקום הזה תלווה אתכם גם בהמשך הטיול. פלא נדיר.

כמה: לפחות 4 שעות כדי להספיק לראות את כל המתחם בנחת. המתחם עצום וכל פינה יפה יותר מקודמתה.

הכניסה בתשלום של 19.09 יורו לביקור יום בכל המתחם. יש גם כרטיסי לילה מוזלים.

כרטיסים רוכשים בכניסה לאתר, או אונליין: Home - Tickets Alhambra Patronato

טיפ: ממליצה לקחת הדרכת אודיו או סיור מודרך.

לא לפספס: מתחם הארמונות הנסרידים, לשם מתנקז כל הקסם של המקום. בשל הביקוש למתחם זה, הכניסה מוגבלת בזמנים קבועים, תבדקו לפני ההגעה.

בונוס: לאחר הביקור בארמון סעו לתצפית סאן ניקולאס ברובע הערבי של גרנדה. תטיילו בין בתי האבן עם גגות הרעפים האדומים, תיכנסו לחנויות הבוטיק הקטנות ובתי הקפה הציוריים, תנשנשו ערמונים קלויים מהאש ותחזו בתצפית נהדרת וקרובה של הקומפלקס האדיר הזה.

6

לפנק לפנק

איך אני אוהבת!

קבלו המלצות למקומות לינה יפים וטובים, שהכניסו אותנו לקרביים של חבל הארץ המופלא הזה, והיו בסיס טוב לטיולי המעגלי שלנו, שהתחיל והסתיים במלאגה. שמתי עבורכם קישורים בכל נקודה עבור הבתים שהתארחנו בהם, תוכלו לנעוץ אותם בוויש-ליסט הפרטי שלכם ולהזמין דרך האפליקציה שנוחה לכם.

נקודה ראשונה: העיר מלאגה, אליה הגענו בטיסת קונקשיין דרך רומא.

את הלילות הראשונים בילינו בבית אנדלוסי מהמאה ה-19 בלב שדות כפריים, פרדסים ומטע אבוקדו. משם נסענו לטיול יום בגרנדה וארמון אלהמברה ולביקור בכפר המתוק Frigiliana.

הבית רחב הידיים נראה כמו אחוזה מפוארת, והלינה היא בחדרים בסגנון קלאסי עם מרפסות קטנות. תוכלו להתענג על קפה של בוקר בטרסה הקדמית ולטבול בבריכה הפרטית שמוקפת בגנים פורחים.

נקודה שניה: ממלאגה עלינו צפונה, דרך פארק הסלעים Antequera שהוזכר פה למעלה, לפארק הטבע Sierra De Grazalema, שם בחרנו להניח את הראש בבית חווה כפרי בתוך היער, מקום שאפשר לנו לגלות את הכפרים הלבנים דרך כבישים מפותלים ובינות ליערות עד, צוקים גבוהים, עמקים תלולים ואוצרות טבע נפלאים. הבית התגלה כפנינת טבע כפרית מתוקה, כל בוקר התעוררנו לצלילי הפעמונים ופעיות עדר העיזים שעבר מתחת לחלוננו. החלל המשותף מעוצב בסגנון לופט כפרי עם אח עצים ופינות הסבה מפנקות, ויש בחוץ מרפסת שמש גדולה ומסלולי טיול שבעלי הבית ישמחו להמליץ לכם אם רק תבקשו יפה, וברור שתבקשו.

נקודה שלישית: לאחר ביקור יום עמוס וגדוש בשוטטות ברחובותיה הנפלאים של העיר סביליה, חזרנו שוב לאזור מלאגה, והפעם בכדי לסיים את הטיול הזה כמו בני אצולה אמיתיים (או לפחות בדמיוננו הפרוע), בטירה על גבעה עם נוף משגע, צפונית לעיירת החוף של היפים והעשירים Marbella. כאשר הגענו לשם, הכפר הקטן שלמרגלותיה היה שקוע בתוך ענן ולא ראינו את הדרך המאוד תלולה וצרה ודי הסתבכנו. אך בבוקר כאשר הערפילים התפוגגו מצאנו את עצמנו בתוך גלויה מצוירת.

מדובר בטירת אבן עתיקה ששופצה והפכה למלון בוטיק, עם טרסות שמש רחבות, בר ומסעדה. בילינו שם שני לילות אחרונים, בהם בעיקר טיילנו באזור קוסטה דל סול והצטיידנו בקניות של דברים טובים הביתה - קפה, זיתים, שמנים ופינוקים לילדים.

עם ריח הערמונים הנישא באוויר, טפטוף קליל של גשם סתווי וצליל טפיחות הנעליים על מדרכות האבן, נפרדנו ממנה לשלום.

ובאווירה רומנטית זו - מאחלת לכם למצוא את הזמן המתאים ולהגיע לכאן לטיול מרגש ומלא בחמצן, כי יש משהו במרחבים הללו שמועיל לנשימה. וגם לנשמה.

---

הי קוראים יקרים!

אהבתם את המקצב? נשמתם את הריחות? ירדתם איתי על מחבת של פאייה רותחת?

אם מצאתם עניין, אשמח מאוד שתשתפו את הרשימה הזאת, וכתבו לי מה אהבתם במיוחד.