אי של שפיות, נדיבות, אוויר לנשימה ושמן זית. המון שמן זית. שלהי מאי 2024 לא תקופה קלה לארוז בה מזוודה, אבל צץ חלון הזדמנויות קטן ופתחנו אותו לרווחה. זו הייתה נסיעת התאווררות והסדרת נשימה לאחר תקופה ארוכה בה הבן שלנו לחם בתוך עזה. מה רצינו? רק לראות טבע, ללטף חתולים, לחבק עצים, לטבול בים, לישון טוב, לאכול טוב. שהכל יהיה פשוט פשוט ונקי נקי, בלי שום מניירה תיירותית כזאת או אחרת, רק להתחבר לשקט ולעצמנו. ואם יש מקום בו אפשר עדיין לחיות את הפשטות הזאת, להקיץ בבוקר לקול התרנגול ואווש

או כמה פעמים תגידו פה את המילה "הכי"?... כנראה שהכי הרבה פעמים בחייכם. נחתתי ליומיים בדובאי, מצד אחד זמן קצר וקצוב – ומצד שני בעיר כל כך תוססת ומהירה, גם ההספק שלי היה כזה – מהיר ואינטנסיבי. לפני שאסקור את האטרקציות המרכזיות שלא כדאי לפספס בביקור חפוז של עד 48 שעות, אעצור רגע אל מול התופעה הזאת שהיא העיר דובאי, אנסה לפצח את סוד הקסם וגם אתן את השנקל שלי על התחושה המאוד מסעירה שחוויתי כאן ושאף אחד ושום דבר לא הכין אותי אליה. מי שעוקב אחרי הבלוג יודע שתמיד אעדיף חוויות בטבע, כ