אי של שפיות, נדיבות, אוויר לנשימה ושמן זית. המון שמן זית. שלהי מאי 2024 לא תקופה קלה לארוז בה מזוודה, אבל צץ חלון הזדמנויות קטן ופתחנו אותו לרווחה. זו הייתה נסיעת התאווררות והסדרת נשימה לאחר תקופה ארוכה בה הבן שלנו לחם בתוך עזה. מה רצינו? רק לראות טבע, ללטף חתולים, לחבק עצים, לטבול בים, לישון טוב, לאכול טוב. שהכל יהיה פשוט פשוט ונקי נקי, בלי שום מניירה תיירותית כזאת או אחרת, רק להתחבר לשקט ולעצמנו. ואם יש מקום בו אפשר עדיין לחיות את הפשטות הזאת, להקיץ בבוקר לקול התרנגול ואווש

יותר עמוק, יותר כחול, הרבה יותר מוגזם ומקושקש, אבל וואוו... נעתקה נשימתי, פעמיים. המקום הזה הוא תחנת חובה לכל מי שמטייל באזור הריביירה הטורקית, סטייה קלה מהדרך הראשית ואתם בגן עדן אמיתי, ואם תקשיבו היטב תשמעו את ההד עונה לכם דרך קירות הקניון הגבוהים: עוד... עוד... את המקום הזה גיליתי לפני כשלוש שנים בשיטוט אקראי בפינטרסט. מסתבר שזו אחת הדרכים היצירתיות והמפתיעות למציאת לוקיישנים. כבר הגעתי ככה ברגע האחרון לכפר שנחשב להכי יפה בספרד, ועדיין לא הייתי בכל ספרד, אבל הוא באמת היה מ