אי של שפיות, נדיבות, אוויר לנשימה ושמן זית. המון שמן זית. שלהי מאי 2024 לא תקופה קלה לארוז בה מזוודה, אבל צץ חלון הזדמנויות קטן ופתחנו אותו לרווחה. זו הייתה נסיעת התאווררות והסדרת נשימה לאחר תקופה ארוכה בה הבן שלנו לחם בתוך עזה. מה רצינו? רק לראות טבע, ללטף חתולים, לחבק עצים, לטבול בים, לישון טוב, לאכול טוב. שהכל יהיה פשוט פשוט ונקי נקי, בלי שום מניירה תיירותית כזאת או אחרת, רק להתחבר לשקט ולעצמנו. ואם יש מקום בו אפשר עדיין לחיות את הפשטות הזאת, להקיץ בבוקר לקול התרנגול ואווש

שישי בוקר, החייל נשאר שבת, המרכזי במסע ישראלי, התינוק בבית הספר. מה עושים עם כל החופש הזה שנפל עלינו כך כמו מן מהשמיים? לסיפתח, שחשוב שיהיה קצר כמו מקלחת בצבא ומשמעותי כמו התכנים במסע ישראלי, ארזנו את עצמנו וגלון של מוטיבציה ועלינו לנצרת, העיר והג'יזס קרייסט. נכנסים לאוטו, המסוקס ואני, פותחים חלונות, בוחרים מוזיקת דרכים משובחת ומתגלגלים בכבישי העמק החלומי. מרבדים של ירוק מכל עבר, אוויר צח חורפי מדגדג את האף, ונוף טבעי צלול ופתוח. אבא׳לה איזה נוף. חונים בפאתי השוק. הסמטאות צרו